City of Tzfat

רבי אברהם דב מאווריטש (1765-1840), מחבר ספר בת עין, היה רבי חסידי משושלת צ'רנוביל אשר עלה לארץ הקודש וכיהן כרבה

רבי לייבל בעל היסורים היה צדיק חסידי שקיבל על עצמו סבל פיזי עצום ככפרה על הדור שלו. הוא חי בצפת

רבי יהודה בר אילעאי היה אחד התנאים הבולטים ביותר במאה השנייה לספירה והחכם המצוטט ביותר במשנה. הוא היה תלמידם של

נחום איש גמזו היה חכם מהתנאים, שנודע באמונתו יוצאת הדופן ובקבלת הייסורים באהבה. שמו 'גמזו' מתייחס לתגובתו הקבועה לכל מצב:

רבי שלמה אלקבץ (1500-1576 בערך) היה מקובל ומשורר, הידוע בעיקר כמחבר הפיוט לכה דודי, הפיוט האהוב המושר בכל ליל שישי

רבי משה קורדובירו (1522-1570), המכונה הרמ"ק, היה המקובל המוביל בצפת לפני הגעת האר"י. יצירותיו השיטתיות, בעיקר פרדס רימונים ותומר דבורה,

רבי משה מטראני (1500-1580), המכונה המבי"ט, היה אחד מגדולי הפוסקים בצפת ועמיתו של רבי יוסף קארו. הוא עמד בראש ישיבה

רבי טרפון היה תנא בן המאות ה-1-2 לספירה, הידוע באהבתו למצוות כיבוד האם. התלמוד מספר שהיה כורע כדי שאמו הקשישה

רבי יעקב בירב (1474-1546) היה אחד ממנהיגי ההלכה הנועזים וחזוני הרוח של דורו. הוא ניסה בתעוזה להחזיר את הסמיכה –

חנה ושבעת בניה נמנים עם הקדושים הגדולים בתולדות העם היהודי. בתקופת גזרות אנטיוכוס אפיפנס (המאה ה-2 לפנה״ס), חנה חזתה בהריגתו