רבי יעקב בירב (1474-1546) היה אחד ממנהיגי ההלכה הנועזים וחזוני הרוח של דורו. הוא ניסה בתעוזה להחזיר את הסמיכה – קבלת סמיכות רבנים בשרשרת רצופה ממשה רבנו – שפסקה במשך מאות שנים. בשנת 1538 הוא כינס את חכמי צפת המובילים והסמיך אותם, מתוך אמונה שהגיעה העת לחדש את השרשרת הזו. למרות שהניסיון נכשל בסופו של דבר בשל התנגדויות, הוא המחיש את השאיפה הרוחנית יוצאת הדופן של קהילת החכמים בצפת. הוא היה המורה של רבי יוסף קארו.
