רבי יצחק לוריא, המכונה האריז״ל או האר״י הקדוש ("האריה הקדוש"), הוא המקובל המשפיע ביותר של העת החדשה. הוא חי בצפת כשנתיים וחצי בלבד, ואף על פי כן התורה שמסר שם עיצבה מחדש את הקבלה, התפילה והמנהג היהודי בכל העולם היהודי.
נולד בירושלים בשנת 1534 לאב אשכנזי ולאם ספרדייה, התייתם מאביו בילדותו וגדל במצרים אצל דודו, מרדכי פרנסיס. שם למד תלמוד והלכה אצל הרדב״ז ורבי בצלאל אשכנזי, ובהמשך בילה כשבע שנים בהתבודדות על גדות הנילוס, שקוע בזוהר.
בסביבות שנת 1570 התיישב בצפת, אז מרכז העולם של הקבלה, והצטרף לחוג הרמ״ק. לאחר פטירת הרמ״ק, התקבצה סביב האר״י קבוצה קטנה של תלמידים, בראשות רבי חיים ויטאל. הוא לימד אותם הבנה חדשה ושיטתית של הבריאה, הגלות והגאולה, לעיתים קרובות תוך כדי הליכה בגבעות שסביב צפת. הוא נפטר במגפה בה' באב שלשל״ב (1572), בגיל 38, וקבור בבית העלמין העתיק של צפת.
