רבי יוסף קארו, המכונה בכבוד מרן ("אדוננו") והחיבר, חיבר את השולחן ערוך, ספר ההלכה שמנחה את ההלכה היהודית עד היום. חלק ניכר ממפעל חייו הושלם בצפת.
הוא נולד בטולדו שבספרד בשנת 1488, ועוד בהיותו ילד גורש עם בני עמו מספרד. משפחתו התיישבה באימפריה העות'מאנית, ולאחר מות אביו גדל בבית דודו. הוא חי שנים רבות באדריאנופול ובסלוניקי, שם החל לחבר את פירושו המונומנטלי להלכה היהודית, הבית יוסף. בהשראת, כפי שסיפר בעצמו, בת קול שקראה לו לעלות לארץ ישראל, התיישב בצפת בסביבות שנת 1536.
בצפת נעשה לתלמידו של רבי יעקב בירב, אשר הסמיך אותו בסמיכה המחודשת. לאחר מותו של בירב עמד בראש בית הדין הרבני של העיר יחד עם המבי"ט, ולפי המסופר ישיבתו מנתה כמאתיים תלמידים. פסיקותיו נדרשו על ידי קהילות ברחבי העולם היהודי. הוא נפטר בצפת בי"ג בניסן ה'של"ה (1575) ונטמן בבית העלמין העתיק.
