רבי אברהם דב בער מאבריטש (אוברוץ'), הידוע על שם ספרו בת עין, היה אדמו"ר חסידי מהדורות הראשונים שבילה את שנותיו האחרונות כמנהיג הקהילה החסידית בצפת.
הוא כיהן כרבה של חמילניק ולאחר מכן במשך שנים רבות כרבה של אוברוץ' באוקראינה, ועבר לז'יטומיר בסביבות שנת 1825. כתלמיד של שושלת צ'רנוביל, הוא היה מקורב לרבי מרדכי מצ'רנוביל. בסביבות שנת 1831 עזב את מזרח אירופה והתיישב בצפת, שם הנהיג את החסידים.
שנותיו בצפת היו רצופות קשיים: ביזת הקהילה היהודית במהלך מרד הפלאחים בשנת 1834, ורעידת האדמה ההרסנית של ה־1 בינואר 1837, שממנה ניצל. הוא הלך לעולמו בצפת בשנת 1840, במהלך מגפה, וקבור בבית העלמין העתיק של צפת.
