רבי יצחק אבוהב (אבואב) הוא שמו של החכם הספרדי שעל שמו נקרא בית הכנסת אבוהב, אחד מבתי הכנסת הידועים ביותר בעיר העתיקה בצפת. המסורת בצפת גורסת שספר התורה העתיק של בית הכנסת נכתב בידי רבי יצחק אבוהב עצמו, והובא מספרד בידי תלמידיו לאחר הגירוש.
שני חכמים ספרדים גדולים נשאו שם זה:
- רבי יצחק אבוהב הראשון (המאה ה-14), מחבר מנורת המאור, אוסף קלאסי של תורות חז״ל מהתלמוד והמדרש בענייני מוסר.
- רבי יצחק אבוהב השני (1433–1493), ראש ישיבת טולדו, המכונה לעיתים קרובות הגאון האחרון של קסטיליה. לאחר גירוש ספרד ב-1492 הוביל קבוצת מגורשים לפורטוגל, שם נפטר בשנה שלאחר מכן.
אין ודאות לאיזה מהם מתייחסת מסורת בית הכנסת; בדרך כלל משייכים אותה לשני.
