הרב יעקב בירב (מהרי בירב) היה רבה המוביל של צפת בדור שקדם לתור הזהב שלה, ומורם של רבים מגדולי חכמיה. הוא זכור מעל הכול בשל ניסיונו הנועז בשנת 1538 לחדש את הסמיכה, שרשרת ההסמכה הרבנית המתחילה ממשה רבנו, מתוך תקווה לכונן מחדש סנהדרין.
נולד בשנת 1474 במאקדה שליד טולדו, הוא היה אברך צעיר כאשר גורשו היהודים מספרד. לאחר ששימש כרב בפאס ונדד ברחבי אגן הים התיכון, התיישב בצפת, שם עמד בראש ישיבה גדולה.
בעקבות שיטת הרמב"ם שלפיה חכמי ארץ ישראל רשאים להסמיך אחד מתוכם, הסמיכו אותו עשרים וחמישה רבנים מצפת בשנת 1538, והוא בתורו הסמיך את תלמידיו המובילים, ובהם רבי יוסף קארו והמבי"ט. התוכנית נתקלה בהתנגדות עזה מצד רבי לוי אבן חביב מירושלים, וסכנה מדינית הכריחה את רבי בירב לעזוב לזמן מה למצרים. הוא נפטר בצפת בשנת 1546 ומנוחתו כבוד בבית העלמין העתיק.
