חנה ושבעת בניה נמנים עם הקדושים הגדולים בתולדות העם היהודי. בתקופת גזרות אנטיוכוס אפיפנס (המאה ה-2 לפנה״ס), חנה חזתה בהריגתו של כל אחד משבעת בניה, שסירבו להשתחוות לאליל. היא עודדה כל אחד מהם להישאר נאמן לאמונתו, ולאחר הריגת בנה האחרון נתנה גם היא את נפשה. סיפורם, המתועד בספרי החשמונאים ובמקורות תלמודיים, הוא אחד הסיפורים המרגשים ביותר של קידוש השם בתולדות ישראל. קברם הסמוך לצפת הוא אתר עלייה לרגל נוגע ללב במיוחד.
