רבי עקיבא בן יוסף נמנה עם הדמויות המרכזיות בתולדות עם ישראל. על פי התלמוד, הוא היה רועה צאן עם־הארץ עד גיל ארבעים, ואז, בעידודה של אשתו רחל, החל ללמוד תורה. לאחר שנים רבות של לימוד הרחק מביתו, שב עם אלפי תלמידים.
הוא סידר את התורה שבעל־פה באופן שהניח את היסוד למשנה, ושיטתו בדרשת הלכות מכל אות ואות בתורה עיצבה את כל הלימוד היהודי שבא אחריו. התלמוד מספר שהיו לו 24,000 תלמידים שמתו במגפה בין פסח לשבועות; לאחר מכן לימד חמישה נוספים, ובהם רבי שמעון בר יוחאי ורבי יהודה בר אלעאי, שבאמצעותם התחדשה התורה.
הוא תמך במרד בר כוכבא. כאשר רומא אסרה על לימוד תורה הוא המשיך ללמד, והוצא להורג בידי הרומאים כשמילות קריאת שמע על שפתיו. הוא נמנה עם עשרת הרוגי מלכות. על פי המסורת הוא קבור בטבריה.
